החופש הגדול מזמין אותנו לעצור, להוריד הילוך, ולפגוש את הילדים שלנו בלי הלחץ של השעון. ואפילו – להכיר אותם טוב יותר. מצד שני, הוא גם מביא איתו לא מעט אתגרים: עומס רגשי, שעמום, מריבות בין אחים, שימוש יתר במסכים, עייפות, חוסר סבלנות – וכל זה תוך כדי לחץ בעבודה (הלוואי והיינו גם אנחנו בחופש חודשיים שלמים!). זה הזמן שבו השגרה נשברת, הגבולות מיטשטשים, ואנחנו – ההורים – צריכים לא רק "להעסיק" את הילדים, אלא להיות שם באמת. ברגש. בנוכחות. בחיבור.
במדינה שלנו לא ניתן להתחמק ולברוח מימי הזיכרון. ולאור מצב מלחמה מתמשך, המעורר מצבי דחק וסטרס אצל כולנו כמעט, אי אפשר למנוע מהילדים את החשיפה הזו - אבל אפשר לעזור להם להתמודד כראוי, ולהגביר את החוסן שלהם לאירועי יום הזיכרון.
