הכתבות של
שרון שרביט מגן
להעביר את הלפיד: כיצד לדבר עם ילדים על יום הזיכרון
לפני 25 שנים, ב-26.8.2000, בשעה 5:45, דפיקה מצמררת נשמעה בדלת ביתי. אותה דפיקה שהפכה את עולמנו ובישרה למשפחתי שאחי הבכור, לירון שרביט, נהרג בפעילות מבצעית בעת שירותו כלוחם ביחידת דובדבן.
שיח עם ילדים על אובדן
מאז ה-7 באוקטובר, השכול נגע בכולנו, פרץ לתודעה הציבורית והפך לשיחה יומיומית בכל בית בישראל. אך האמת היא שהשכול היה כאן תמיד, שקט ונסתר מהעין. בכל שנה, כ-6,000 ילדים ובני נוער בישראל מתמודדים בשקט עם האובדן הכבד של הורה או אח/ות. עולמות שלמים שמתהפכים ללא קול, לבבות צעירים שנושאים כאב שלעיתים קשה להבין את עומקו. זהו נושא קשה ומורכב למבוגרים אז על אחת כמה וכמה לילדינו. זה מפחיד לדבר על נושא רגיש כמו אובדן עם ילדינו והורים רבים אומרים לי שהם חוששים לדבר על נושא זה מהפחד שזה יציף את ילדיהם, יעציב אותם ויגרום להם לחרדות.
5 טיפים לשיפור האווירה בבית גם כשאנחנו מותשים
מי מאיתנו לא חווה עומס בעבודה, במטלות הבית, בדאגה לילדים ולזוגיות? וזה עוד לפני שדיברנו על האירועים הביטחוניים איתם אנו מתמודדים. כל אלו מרוקנים אותנו מאנרגיות ומשפיעות רבות על האווירה בבתים של כולנו....
כשילדים שואלים על המוות - מדריך להורים
"מה יקרה אם גם אני אמות?" - שאלה שיכולה להקפיא כל הורה במקומו. כפסיכותרפיסטית, אחות שכולה ואמא, אני מבינה עד כמה השאלה הזו מטלטלת, גם עבורנו ההורים. כשבתי שאלה אותי זאת לראשונה, הרגשתי איך הלב שלי מחסיר פעימה. נזקקתי לרגע של התאוששות לפני שיכולתי להגיב ברגישות ואהבה.