שיח עם ילדים על אובדן
מאז ה-7 באוקטובר, השכול נגע בכולנו, פרץ לתודעה הציבורית והפך לשיחה יומיומית בכל בית בישראל. אך האמת היא שהשכול היה כאן תמיד, שקט ונסתר מהעין. בכל שנה, כ-6,000 ילדים ובני נוער בישראל מתמודדים בשקט עם האובדן הכבד של הורה או אח/ות. עולמות שלמים שמתהפכים ללא קול, לבבות צעירים שנושאים כאב שלעיתים קשה להבין את עומקו. זהו נושא קשה ומורכב למבוגרים אז על אחת כמה וכמה לילדינו. זה מפחיד לדבר על נושא רגיש כמו אובדן עם ילדינו והורים רבים אומרים לי שהם חוששים לדבר על נושא זה מהפחד שזה יציף את ילדיהם, יעציב אותם ויגרום להם לחרדות.
עכשיו בכותרות
"החושך מפחיד אותי"- ילדים ופחדי הלילה
מי מאיתנו ההורים לא מכיר את הרגע הזה, שבו הילדים כבר אחרי ארוחת ערב, מקלחות ואפילו סיפור הספקתם להקריא להם. מי יודע אולי אפילו שניים, ואז זה.... "אימא, יש מפלצת בחדר", "אבא אל תכבה את האור", "אני בכלל לא עייף" , "אפשר מים? קר לי, חם לי"- ועוד אינספור משפטים ותירוצים שיעכבו את רגע השינה. כמה סבלנות נדרשת מאיתנו ההורים? אנחנו הרי יודעים שהם לא באמת רעבים, צמאים וכדומה. הבעיה האמיתית ברגעים הללו- היא הפחד מההירדמות.
חשיבות הפעילות הגופנית בקרב קשישים ובכל גיל
תהליך ההזדקנות הינו בלתי נמנע והוא משפיע על כל המערכות בגוף - הפיזיולוגיות והמנטליות. תהליך זה מודגש מתחיל לבוא לידי ביטוי החל מהעשור החמישי לחיים.
חשיבות החלבון בתזונת קשישים בגיל השלישי
חלבון הוא מרכיב חיוני בתזונת קשישים, במיוחד בבתי אבות, שם רבים מהם נמצאים בסיכון לתת תזונה ולאובדן מסת שריר. עם הגיל, תהליך סינתזת החלבון בגוף הופך לפחות יעיל, ולכן ישנה חשיבות רבה להקפדה על צריכה מספקת של חלבון ,כדי למנוע סרקופניה (דלדול שרירים), לשמור על תפקוד פיזי ולהפחית את הסיכון לנפילות ושברים.