השבוע קיבלתי הודעה בפרטי מאמא מודאגת שסיפרה שבבית הספר סיפרו לילדה שלה על יום הזיכרון ואפילו נתנו פרטים "גרפיים מדי" על המלחמה כשהיא רק בכיתה ב'. האמא מבחינתה מרגישה שמאז המלחמה היא עושה הכול כדי לחסוך מהילדה שלה מידע ותיאורים ושבבית שלהם כמעט ולא רואים חדשות. לדעתה החדשות מלחיצות וחשוב לה שהילדים לא יחשפו לתכנים האלה כי "אם אני נלחצת מהחדשות אז הילדים על אחת כמה וכמה ילחצו" לדעתה "כדאי לדחות עד כמה שאפשר את הגיל בו הם יחשפו לזוועות האלה"
תסכול, צרחות, בכי בלתי פוסק- כמה זה מעסיק ומתסכל אותנו. זה באמת דבר שמאוד קשה להכיל! אנחנו אוטומטית רוצים להשתיק את הבכי, להרגיע, שזה יסתיים כמה שיותר מהר. זה קורה הרבה - ילדים בוכים על כל מיני דברים שנראים לנו ממש שטותיים, אבל הרבה פעמים זה לא הסיפור המלא.
מנהלת שירות הפיזיותרפיה "עמל בשרון"
קבוצת "עמל ומעבר"
תהליך ההזדקנות הינו בלתי נמנע והוא משפיע על כל המערכות בגוף - הפיזיולוגיות והמנטליות. תהליך זה מודגש מתחיל לבוא לידי ביטוי החל מהעשור החמישי לחיים.