איך תעזרו לילדכם לפתח ביטחון עצמי?

האמת היא שביטחון אמיתי נבנה מבפנים.
הוא לא חייב להיראות מוחצן. לפעמים הוא שקט, אפילו ביישן – אבל מלא כוח.
הוא נבנה לאט־לאט, דרך חוויה פנימית של שייכות, נראות, ומשמעות.
דרך הקשר עם ההורים.

וכאן נכנסת פירמידת הדימוי העצמי – מבנה יציב שנבנה לאט־לאט מבפנים.
כשהבסיס חזק – כל השאר יכול לעמוד.

הבסיס – תנו להם חופש להיות מי שהם

לפני כל חיזוק, לפני כל מילה – הילדים שלנו צריכים לדעת שהם אהובים בדיוק כמו שהם.
לא רק אם יהיו חברותיים יותר, או יתנהגו אחרת. ככה. כמו שהם.

אתם משפחה של מטיילים, והילדה שלכם מעדיפה לבנות משחק אסטרטגיה בדמיון. אתם מתבאסים. רציתם שהיא תשתתף, תחווה איתכם, תראה עולם.
אבל אז אתם עוצרים. מתיישבים לידה, מתעניינים במשחק, נותנים לה ללמד אתכם.
בערב, כשכולם מספרים על הרגליים הכואבות, אתם אומרים:
"והמשחק של יעל? תקשיבו, היא הצליחה לגרום לי לחשוב כמו חייל אמיתי."

היא מרגישה: "מותר לי להיות מי שאני – ויש בזה משהו טוב."

היסוד האמצעי – היו גאים בהם

גם בלי מילים, העיניים שלכם בונות להם תמונה פנימית.
מה שאתם שמים לב אליו – הם לומדים לראות בעצמם.

בגן שעשועים ילד עוקף את בנכם בתור. הוא שותק, מוותר.
אולי אתם הייתם בוחרים להתעמת – אבל הבחירה שלו לא לריב ולהישאר רגוע, דורשת חוסן מסוג אחר.
היא מראה שהוא יודע להחזיק את עצמו גם מול לחץ – ושדווקא מתוך הרוגע הזה, הוא יידע למצוא את מקומו בין אחרים.

אתם מחייכים אליו בעידוד, ואומרים:
"ראיתי שבחרת לא לריב. זה לא היה קל. בעיניי זה היה ממש חזק מצידך."

המבט הזה אומר לו: "אתה בוחר בחירות שנכונות לך – ואתה יכול להיות גאה בעצמך."

הקודקוד – עודדו אותם מעומק הלב

עידוד אמיתי לא מדבר על תוצאה – אלא על כוונה, דרך, רגש.
הוא שונה ממחמאה.

לא "כל הכבוד על העוגה", אלא:
"ראיתי שהתאמצת להכין את זה לבד לאחיך. חשבת עליו. זה מרגש."

גם אם הוא שם מלח במקום סוכר – הכוונה שלו הכי מתוקה שיש.
והוא מרגיש את זה.

ערך עצמי נבנה מבפנים – כמו פירמידה, שלב אחרי שלב.
קודם הם מרגישים שמותר להם להיות בדיוק כמו שהם – והם זקופים קצת יותר.
אחר כך הם קולטים שבעיניים שלנו – הם משמעותיים, אהובים, נראים – והם עוד יותר זקופים.
ואז, כשהם שומעים מאיתנו עידוד על מה שבלב – הם מרגישים בפנים: "אני חשוב. אני נראה. אני טוב."
וככה, בלי רעש, ובלי הצגות של ביטחון מופרז כלפי חוץ – הם פשוט עומדים. גאים. יציבים. שלמים.
ובחברויות, בבית הספר, וכשיגדלו – בעבודה ובזוגיות – הם ירגישו שייכים, בלי לאבד את עצמם.
כי כשהדימוי העצמי בנוי נכון, וכשבבית הרגשת משמעותי ואהוב כפי שאתה – גם העולם החברתי מרגיש יותר בטוח.

נסו לשים לב השבוע – במה הילדים שלכם טובים, ואילו בחירות שונות ממה שאתם הייתם בוחרים – דווקא מגלות בהם כוח.
ואם הצלחתם לראות אותם פתאום בעיניים חדשות – גאות, אוהבות – תשתפו.
אולי זה יעזור לעוד מישהו לראות אחרת.

‍